המלחמה לא מתפתחת בהתאם לתוכנית

Hebrew translation of "The war is not going according to plan." By Fred Weston. (March 26, 2003)

למרות מכונת התעמולה המשומנת היטב, כבר עתה ברור כ המלחמה אינה מתפתחת בהתאם לתוכניות. הצבא האימפריאליסטי פוגש התנגדות איתנה ומאבד יותר חיילים מהצפוי. תגובה חריפה לכך תבוא. בקרוב נפרסם מסמך נוסף שיעסוק במעורבותה של טורקיה, הקונפליקטים האתניים הצפויים העשויים להתגלות לאחר גמר המלחמה, הלכי הרוח הזועמים, במיוחד בקרב ההמונים הערבים והשיקולים הציניים של חברות ההון הגדולות המבקשות לקבל חוזים שמנים ל"בנייתה מחדש" של עיראק לאחר המלחמה.

פרד ווסטון

ארה"ב היא המעצמה האימפריאליסטית החזקה ביותר בהיסטוריה , והיא משתמשת בכל עוצמתה בעיראק. מעולם לא ראינו מכונה כה אדירה בפעולה. הטכנולוגיה שלה מהממת. כוח ההרס של מכונת המלחמה שלה הוא ללא כל תקדים. הם גם עשו גיוס המוני של חיילים. הכוח הצבאי של ארצות הברית בלבד יכול להרוס את עיראק עשר פעמים ויותר.קשה שלא להבין זאת. אך למרות כל העוצמה הזאת, מתברר כי לא יהיה זה כלל קל לכבוש את עיראק, כפי שהאימפריאליסטים הניחו . הם עומדים לשלם מחיר כבד הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. המטרה של מאמר זה אינה לספק ניתוח מדויק של הצד הצבאי של המלחמה. לשם אינפורמציה נסתפק בפרטים שאמצעי התקשורת מספקים למרות שמטרתם לצייר תמונה של ניצחונות "בהתאם לתוכנית" של האימפריאליזם. כדי שנדע את האמת במלואה נאלץ לחכות עד גמר המלחמה. יחד עם זאת כבר עתה ביכולתנו לחדור מבעד לענני הערפול המכוון ולהבין כי האירועים אינם הולכים בהתאם לתוכניות.

לפני פתיחת המלחמה, הם היו משוכנעים כי המלחמה תהיה קצרה וחלקה. ב18 למרץ אנו קוראים בעיתון "הגרדיאן": הערים והעירות בדרום-בצרה, נאסריה וסמאווה-צפויות ליפול במהירות או כי הצבא יחלוף על פניהן, זהו המצב גם בצפון, במוסול וקירקוק. האוכלוסייה התקוממה במקומות אלו לאחר מלחמת 1991 וגם יחידות צבא התמרדו, ואין כל סיבה שזה לא יקרה גם הפעם".

הרושם שמרבית אמצעי התקשורת יצרו היא שהם יחתכו בצבא העיראקי כסכין בחמאה. כיום הם ממשיכים להאכיל אותנו באגדה זו משום שמה שבוש ובלייר רוצים שנאמין הוא כי הם מתקדמים בתוכניותיהם.

השאלה היא: האם מלחמה זו תהיה קצרה וחדה? אף אחד לא יכול להתחייב מראש מה יהיה אורכה של המלחמה. קשה למדוד את המורל של הצבא העיראקי ויש עוד פקטורים נוספים.

מה שאנו יכולים לאומר הוא כי ככל שהימים נמשכים כך יותר ברור כי לא קל ל"כוחות הקואליציה". באזורים מסוימים הם נתקלים בהתנגדות עזה של הכוחות העיראקים. בוש ובלייר היו רוצים מלחמה קצרה וחדה, מלחמה שנראית כפעולת ניתוח. הם היו רוצים לבשר לתומכיהם כי אין להם קורבנות בחיי אדם של צבאות הפולשים, אך הדברים נראים אחרת.

כפי שריצרד נורטון-טילור כתב בגרדאיין הבריטי עוד לפני פרוץ המלחמה:" מפקדי הצבא הבריטי מקווים כי בהתאם לטקטיקה האמריקאית של הלם משטר יקרוס מייד לאחר שהפצצות תיפולנה" אך הוא מייד הוסיף:" המוחות היותר זהירים מדגישים את הסכנות . הם מצביעים על האמרה הישנה כי התוכניות הטובות ביותר אינן שורדות את הקרב הממשי." ואם למישהו יש ספק בכך הרי סגן אלוף בלאקמן מפקד. המשמר המלכותי של הדרקונים הסקוטים אמר לסאנדי טלגרף ( התפרסם בגארדיאן מה18 למרס 2003) "אם נוצב על אדמת עיראק יהיו מתים רבים אנו יכולים להיות משוכנעים בכך".

המציאות מחזקת דווקא את הצפיות הפסימיות מבחינת האימפריאליזם. הפנטגון מודיע עתה כי המלחמה תיערך 30 יום, בוש ביקש עוד 75 ביליון דולר ובלייר נאלץ להודות "ואני מזהיר כי המלחמה תהיה ארוכה ותתקל בהתנגדות. לא נזכה במערכה תוך לילה אחד".( דיילי מירור 22 למרץ 2003).

במציאות המלחמה עשויה להמשך הרבה יותר.

כמעט מהיום הראשון למלחמה הגיעו ידיעות סותרות. אום קאסר הייתה אמורה להיכנע לפני ימים. בכל יום הם נאלצים לעשות תיקונים חדשים לדיווחים שלהם. עתה הם מספרים לנו כי יש עדיין כיסי התנגדות וכי ברור שזה לא עומד להיות טיול לבגדד בעוד ההמונים יוצאים ומריעים למטיילים.

בתחילת המלחמה אמרו לנו כי 3000 טילי שיוט ייפלו ב48 השעות הראשונות. במקום זאת הייתה התקפה קטנה יחסית על ארמונו של צאדם חוסין. מדוע? משום שהגיעה לידי הסי.אי.איי האמריקאי ידיעה בדבר מקום מחבואו של הדיקטטור. לרוע מזלו של בוש למרות המחיר של מיליוני דולרים הטילים החטיאו. אך מה הוכיח הניסיון לרצוח את צאדם חוסין? כי ארצות הברית ביקשה לחסל את ראש המשטר בתקווה שבעקבות מותו המשטר יקרוס. ואז תבוא עיראק תחת שליטתם. בכך לשיטת מחשבתם תמנע מלחמה עקובה מדם. הם הניחו שהצבא העיראקי פשוט ייכנע ללא קרב מסיבה זו הם הראו תמונות של חיילים נכנעים.

ללא ספק חיילים עירקים רבים עייפים, ומדוע שימותו עבור המשטר הרצחני של צאדם חוסין?

יש המשווים את המשטר של צאדם חוסין לוייטקונג בשנות השישים והשבעים. אך זו השוואה לא נכונה. המשטר הוייטנמי נתן אדמות לאיכרים. הוא הלאים את אמצעי הייצור ולמרות שהיה סטליניסטי הוא שיפר את רמת החיים של ההמונין באופן משמעותי. לצבא האיכרים בוייטנאם הייתה סיבה טובה מאוד להלחם. הם נלחמו עבור אדמותיהם ולהגנת המהפכה שלהם. על כן לא יהיה זה מפליא אם מספר מסוים של חיילים עיראקים במיוחד בין החיילים המגויסים, חשב על כניעה. אולם במציאות מספר החיילים שנכנע הוא קטן ביותר. אם נאמין לאמצעי התקשורת מדובר על 3000 חיילים עיראקים שנכנעו. זהו מספר זעיר בהשוואה לצבא המונה 389,000 חיילים אשר ברובם מוכנים להלחם.

עיקר הצבא לא קורס וזאת משום שההמונים העירקים אינם רואים בצבאות הפולשים צבאות משחררים ההפך הגמור הוא הנכון. הם רואים בהם פולש זר בשרות האימפריאליזם. יש לזכור כי במשך למעלה מעשר שנים, העם העירקי סובל סבל איום כתוצאה מהסנקציות שארצות הברית ואנגליה כפו עליו. לפחות חצי מליון ילדים ואולי קרוב למיליון מתו כתוצאה מהסנקציות הללו. מסיבה זו לא רואים ההמונים העירקים את החיילים האמריקאים כמשחררים. רק אלו החיים בחלומות יכלו להאמין לאגדה הזאת.

המדיה עושה רעשים ביחס להתקדמות המהירה של החיילים האמריקאים והאנגלים, אולם כאשר אנו בוחנים את המצב לאשורו אנו רואים שעל צבאות אלו להלחם רבות בטרם יוכלו לטעון ברצינות שהם כבשו את השטח. עיקר ההתקדמות נעשה בשטח בעל צפיפות אוכלוסין נמוכה, כמעט מדבר ריק. עיקר התושבים חיים סביב שני הנהרות :הפרת והחדקל, וכאן כמעט ועדיין לא הייתה שום לחימה. כדי להסתיר את המציאות הומצאו מילים מיוחדות המשנות את משמעותן המקורית. ניתן היה לחשוב למשל שהמלה "להבטיח" פירושו ניתפס. אך לא כן הוא הדבר. במילון שלהם פירושו:" הגענו לפאתי העיר והתחלנו קרבות עם כיסי התנגדות".

כך הוא המצב בבצרה. הכוחות הבריטים נסוגו מהעיר לאחר שנתקלו בהתנגדות עזה. הם האמינו כי יכבשו אותה בקלות, אך עתה הם נאלצים להודות שלא כן הוא הדבר.

לפי הגרדיאן (25.3.03) "קצינים בריטים מודים כי עד כה הם לא התקבלו כמשחררים. היה צורך לקרוא לעזרת הנחתים והצנחנים לאחר שהיחידות של "עכברי המדבר", נאלצו לסגת 17 ק"מ אתמול".

הדיווח ממשיך ומספר:" התגובה של החיילים הבריטים לאופוזיציה הבלתי צפויה היית מעורבת. יש שהראו סימנים של דאגה, אחרים הביעו פחד שהמלחמה תמך זמן ארוך".

הם מתכננים הפצצה כבדה על בצרה והיא כבר החלה. זאת משום שהם חוששים לאבדות רבות בקרב החיילים האמריקאים והבריטים, אם הם ילחמו במלחמה עירונית וינסו לכבוש את העיר. הפצצה כבדה אולי תציל את חייהם של חיילים אך ללא כל ספק תפגע באזרחים עיראקים רבים. וכך מתנפצת האגדה בדבר נשק מתוחכם שלא ייפגע באזרחים.

ההוכחה שהם פוגעים באוכלוסייה האזרחית אינה רק הניתוק של המים והחשמל אלא יש כיום ויכוח כמה אזרחים חיים ללא מים. בלייר סיפר בפרלמנט כי חיברו מחדש את המים ל40 אחוזים. הנה התנדפה לה האגדה בדבר לחימה במשטר ולא באזרחים.

שמענו גם על התקוממות אזרחים בבצרה. הצבא האנגלי העלה אפשרות זאת כדרך שתמנע כיבוש העיר בידי החיילים. לפי החלומות שלהם האוכלוסייה תסלק את המשטר ותקדם את החיילים הפולשים כמשחררים

אולם הסיפור כבר החל להשתנות. סגן אלוף רוני מק קורט מודיע כי כלל אין זה בטוח שיש התקוממות כנגד המשמר הרפובליקני, שכן קבוצת האופוזיציה השיעית הגדולה הודיעה כי מדובר בתנועת מחאה כנגד חוסר המים והחשמל. לדברי תחנת הטלביזיה אל ג'זירה לה כתבים בעיר, אין כל סימן להתקוממות. לא עוזר לבריטים, כדי לכבוש את העיר הם צריכים לשלוח צבאות שילחמו על הקרקע, וזה יעלה בחיי חיילים.

מה שקורה בנאסארייה גם הוא מוכיח על הקושי שלהם. ארבעת אלפים חיילים אמריקאים נלחמים קרבו קשים מזה שלושה ימים. כ500 חיילים עירקים נהרגו. לדברי העיתונות הצרפתית כל הבתים בכניסה לעיר נפגעו מכדורים, מה שמוכיח כי נערכו קרבות רחוב ונזק רב נגרם לאכלוסיה האזרחית.

בעיות דומות עלו באום קאסר. אומנם כרגע היא מוכרזת כעיר בשליטת הצבאות הפולשים, אולם הייתה התנגדות רבה ולא ברור שהם שולטים על כל העיר.

הם חוששים להיכנס לערים.

נראה כי ארצות הברית חוששת להכניס חיילים לערים. די ברור שזה היה החשש שלהם מראשית המלחמה משום שהם חוששים לאבדות כבדות. הם מבינים כי אם יאבדו חיילים רבים יהיה לדבר השפעה ניכרת על "דעת הקהל" בבית. אלוף קורדי סימפסון מסביר" 48 השעות הבאות בהן כוחות הקואליציה נעים לכיוון בגדד יהיו שעות מכריעות. התקדמנו בהרבה, אולם אנו נספוג יותר אבדות, אלא אם נבטיח את קווי התקשורת. ראינו מה קרה בעיר כמו אום קאסם ובנמל אל פאו שחשבנו שהיו בטוחים בידנו. על אף שעל הנייר הכל כשורה למעשה האבדות הן הרבה יותר גבוהות ממה שציפינו ( דילי מירור 25.3.03).

למעשה אם יגדל מספר הקורבנות בחיי אדם בקרב צבאות הפולשים, דעת הקהל בארצות הברית ובאנגליה תפנה כנגד המלחמה. ההתנגדות הייתה מסיבית עוד בטרם המלחמה החלה. עתה רבים מקבלים אותה כדבר בלתי נמנע משום שאינם יודעים כיצד לעצור אותה. אולם כאשר החדשות בדבר אבדות כבדות תגענה הן ביחס לאבדות אזרחים עיראקים והן חיילים אמריקאים ובריטים, הלכי הרוח ישתנו באופן דרמטי.

בלייר ובוש חוששים מאוד מתוצאה זו. מסיבה זו הם נמצאים במצב של הכחשה. בלייר במיוחד כנראה מאמין לתעמולה של עצמו.

אופיינית הייתה התגובה של אב אמריקאי שאבד את בנו. הוא נראה בטלוויזיה האנגלית מחזיק תמונה האומרת: מר. בוש גזלת את חיי בני היחיד"! רשתות הטלביזיה האמריקאית לא הראו תמונה זו. זה רק מוכיח עד כמה הם חוששים משינוי דעת הקהל במידה ותהיינה אבדות ניכרות לצבאות שלהם.

בעלי ההון האמריקאים והאנגלים, קבוצה קטנה של חתולים שמנים, שולחים את הילדים של המשפחות העניות להרוג עיראקים למען הרווחים שלהם. מוקדם או מאוחר רבים יבינו זאת ויפנו כנגד השליטים.

הם מכינים עתה את הקרב על בגדד.

הסיפור יראה שונה מאוד כאשר הקרב עצמו יחל. צאדם חוסין שומר בבגדד את עיקר כוחו הצבאי. שלוש מליציות מוכנות להלחם מבית לבית. כ60 עד 70 אלף חיילי משמר הרפובליקה נמצאים בעיר. הם מצוידים ומאומנים טוב יותר מחיילים רגילים. יש גם כ20 עד 25 אלף חיילים של יחידות נבחרות של חייל זה. יש להם שלוש חטיבות משורינות. הם ייסוגו לתוך העיר כאשר הקרב יחל.

כאן יהיה מרחץ דמים שיגבה חיי אדם רבים אזרחים כחיילים. בניגוד לחיילים רגילים למשמר הרפובליקני יש היסטוריה של לעולם לא לסגת או להיכנע. כך שגם אם הם יפסידו הם ילחמו מלחמה עזה. צבא זה כנראה ייסוג לעיר ויחכה לפולשים. הם כבר האטו את תאוצת הצבאות הפולשים בנאסריה ובאום קאסר ובבצרה. שם הם עצרו את הפולשים כבר לשלושה ימים.

המשמר מאומן לקרבות מבית לבית ותפקידם יהיה להפיל כמה שיותר חיילים פולשים. צאדם חוסין יודע שלפיקוד של הצבאות הפולשים יש בעיה עם מספר קורבנות גבוה בחיי אדם בקרב הצבא שלהם. מסיבה זו הם ישתמשו בהפצצות מסיביות שתגרומנה לקורבנות אזרחים רבים. התוכנית היא למשוך את הצבאות הפולשים לתוך העיר לקרבות מרחוב לרחוב ומבית לבית, ובסופו של יום לקרב מגע. בקרבות אלו יפלו חיילים פולשים רבים. "בתנאים כאלו, לדברי הגרדאין (18.3.03), בהם ילחם המשמר הרפובליקני קרבות על הקרקע אשר יבטלו את היתרון הטכנולוגי הקרבות יימשכו זמן רב".

לדברי מומחים אמריקאים לענייני צבא, בגדד מוקפת בסוללות של טילים קרקע אויר וארטילריה נגד מטוסים מהצפופות בעולם. הן צפופות יותר מאשר מה שהיו לפני 12 שנים.

בדיוק מסיבה זו, הודיעו מפקדי הצבא לפני המלחמה שלא יכנסו לבגדד ויטילו מצור מבחוץ. הם חושבים למעשה על אותן השיטות של הנאצים כאשר ניסו לכבוש את מוסקבה ואת סטלינגרד.דהיינו הם צריכים לעייף את האוכלוסייה למנוע ממנה מים ומזון. כך נגמרת האגדה בדבר הנשק המתחוכם.

בכל ערב אנו סובלים את ההופעה של רמספילד והגנרלים האמריקאים המנסים למכור לנו את הסיפור כי זאת מלחמה של נשק מתחוכם ומדויק. אך רבים מאלו המנתחים את המצב הרבה יותר רציניים. חבויים בדפי האקנומיסט אנו מוצאים קטעים מסוג שונה למשל:

"לרוע המזל יש דוגמאות מועטות בלבד של מלחמה עירונית מתוחכמת, ככל שהיא נמשכת יותר זמן כך היא הופכת יותר מכוערת, כעשרה אחוז מהפצצות החכמות הופכות ללא חכמות בכלל". אם נשתמש בקנה מידה זה הרי 300 מתוך 3000 הטילים המתוכננים ליפול יטעו. כבר עתה ראינו שכל הטכנולוגיה לא מנעה התנגדות בין מטוסים, מטוס בריטי מופל על ידי טיל פטריוט, טיל אמריקאי פוגע בעובדים סורים בדרכם לסוריה. פצצות שפגעו בכפר כורדי והרגו 33 כורדים. טילים אמריקאים נחתו באירן.כאשר הקרבות יתחילו יהיו קורבנות אזרחים רבים.

תעמולת מלחמה

כרגע לצד המלחמה בנשק הם משתמשים בתעמולת מלחמה המיועדת לגייס את האוכלוסייה מבית. הם צריכים לשכנע את ההמונים בארצות הברית ובריטניה כי הם צודקים. הם מחפשים לכן לכל הוכחה אפשרית של נשק להשמדה המונית. אולם הם מתקשים. למרות כל המאמצים שלהם הם לא מצאו שום הוכחה ולו הקטנה ביותר לקיומו של נשק זה. גנרל סטנלי מק קריסטל מהפנטגון נאלץ להודות כי אין להם כל הוכחה. הם חוזרים וטוענים כי הם ימצאו הוכחה בסופו של דבר. ובסופו של יום הם יאלצו לפברק הוכחות.

התעמולה גם נוגעת לעניין השבויים. הם מתלוננים על כך שמראים שבויים אמריקאים ואנגלים. האמת היא שתחילה הם הכחישו שיש שבויים. מסיבה זו עיראק הראתה אותם על מסך הטלביזיה. הם כועסים כי הם מודעים לאפקט של השבויים על דעת הקבל בארצות הברית ובאנגליה. ומי הם בכלל שיפתחו את הפה. הם מהודו בגלוי שהם עינו את השבויים האפגניים בכלובים בהם הם מוחזקים במפרץ גואטאנמו בקובה. הם צילמו אותם כדי שכל העולם יראה. הם שיחררו כמה מהם כאשר הם נאלצים להודות שהם היו חפים מכל אשמה. עבורם אין כל משמעות לאמנת ג'נבה. עבורם אין משמעות לזכויות אדם. עבורם יש משמעות רק לשקרים ציניים.

בעולם הממשי עיראקים רבים נהרגים כמו אלו שנהרגו בשוק בצפון בגדד. רשתות הטלביזיה שלהם מנסים לטשטש את הפשע. הם הורגים אזרחים רבים בכוונה תחילה. יש גם יותר חיילים אמריקאים ואנגלים שמתו ממה שהם מודים.

למלחמה זו תהיה השפעה בעולם כולו. תנועת המחאה הייתה גדולה עוד בטרם המלחמה החלה. היא עוד תגדל. בארצות הברית ובאנגליה הם טוענים שעלינו לתמוך "בחיילים שלנו". הם ששולחים אותם למות מעמידים פנים שאכפת להם. הדרך היחידה להציל את החיילים היא להחזיר אותם לביתם. מלחמה זו הנה אודות קפיטליזם ורווח. הדרך היחידה לעצור אותה היא לשים קץ לשיטה המצמיחה מלחמות כאלו. רק ההמונים בהנהגת מעמד הפועלים, בתוך האיגודים המקצועיים, במפלגות הפועלים המאוחדים בחזית מאוחדת ובמאבק למען חברה סוציאליסטית יכולים להביא קץ לברבריזם בו אנו צופים מידי יום על מסכי הטלביזיה